ביהיפ – עתיד מקומות העבודה

עתיד מקומות העבודה

החברה האנושית מתפתחת מיום ליום, משנה לשנה בכל התחומים האפשריים, מרפואה ועד מודלים כלכליים המשנים את הכללים הלא כתובים שבמסגרתם אנחנו חיים. לאחר ששינוי שכזה תופס מקום חזק בעולם, הוא הופך להיות חלק משגרה עד השינוי הבא. כל שינוי הוא טוב מכיוון שהוא נובע מצרכים ורצונות של האוכלוסיות השונות שלו הן נוגעות. הדוגמא הכי ברורה הינה שינויים וחידושים בתחום הרפואה, צרכים רפואיים הם ברורים מאליו, מחלות שונות מתפתחות וישנן עדיין כאלה שלהן אין תרופה והרפואה תמיד משתנה וההגרלים שלנו משתנים בהתאם ליכולות הרפואה באיזשהו מקום, כשמגלים שמשהו לא בריא, אנחנו כאוכלוסייה צורכים אותו פחות.

שינויים בתחומים אחרים יכולים להגיע בקצב איטי או מהיר ביחס ישיר לדרישה ולכמות הלחץ המופעל על הגורמים היכולים לגרום לשינוי הזה. דוגמא מצוינת לשינויים כאלה המתחילים לתפוס תאוצה הנם בדרך שבה אנחנו תופסים את מקום העבודה שלנו, הן ביחס שלנו כלפיי מקום העבודה וביחס של מקום העבודה כלפינו.

אם בעבר הדרך היחידה לעבוד הייתה להיות מקובע למסגרת שעות עבודה שבועיות וחודשיות וכל אחד היה חייב לעמוד במסגרת זאת על מנת לקבל את סכום הכסף שנקבע שייקבל בעבור השעות הללו.

לדרך זו יש כמה בעיות קיומיות:

 

  • כמות הכסף שהעובד מקבל בכלל לא תואמת את כמות השעות שהוא עובד. ישנם חודשים או ימים שבהם העובד לא מספק תוצאות באותו הקצב שהוא יספק בחודש או ביום אחר וזה פשוט נובע מהעובדה שאין מספיק משימות לעמוד בהם או שבמסגרת הלחוצה והעמוסה מדי של השעות, העובד השכיר מגיע למצב שהוא לא עומד בזה מבחינה נפשית, העייפות והתשישות הנפשית נגררת איתו מיום ליום והוא בוודאות פחות פרודקטיבי.
  • לדור החדש נמאס שקובעים מתי ואיך הוא צריך לעבוד, הרצון לקבל משימות ולהישפט כביכול בעייני מקום העבודה רק על פי הצלחה ועמידה במשימות האלה מבחינת דד ליין ואיכות העבודה.

 

העובדים בעולם החדש רוצים שישפטו אותם על פי מי שהם ואיך שהם עובדים, לא על פי כמות השעות שהם מספקים למקום העבודה. הדבר משתלם גם לעובד וגם למקום העבודה.

מצד אחד, העובד מקבל את החופש ליצור, לחשוב ולהגיע לפיתרון של בעיה או של פרוייקט בדרך שלו ובקצב שהוא מכתיב לעצמו. מצב שני, מקום העבודה מרוויח עובד שהוא הרבה יותר פרודקטיבי מעצם העובדה שמראים לו שסומכים עליו ועל הכישורים שלו.

עובד שמרגיש שהוא עושה את העבודה בקצב שקבע לעצמו במסגרת דד ליין מסוים, ומקבל באופן קבוע ביקורות בונות על הפרוייקט, הוא עובד יותר טוב גם לעצמו וגם לחברה.

המצב האידיאלי הוא עובד שנמצא בסביבה שהמעניקה לו את החופש לעבוד בקצב שלו במסגרת שבה הוא עצמאי והוא שותף בהכנסות עם האנשים האחרים הנמצאים סביבו במקום העבודה.

קבוצות עבודה הם דבר נדיר להיתקל בהם אבל הם למעשה קבוצות שבהן אנשים מאותו התחום עובדים במקביל אחד לשני, תומכים ועוזרים לעמוד ביעדים קטנים של כל אחד על מנת לתרום כזכיינים לחברה הגדולה שתחתיה הם רשומים.

דוגמא מצוינת לכך הנה חברת ביהיפ, שבה כל אחד הוא למעשה זכיין עצמאי של מוצרי החברה ולכולם אינטרסט זהה שהחברה תצליח מכיוון שכולם מפיקים מכך תועלת.  לחברה יש סט ערכים חזק מאוד שתומך בחופש ועצמאות במסגרת מסוימת לא מחייבת בכלל. בחברה ביהיפ כל אחד יכול לסדר לעצמו את שעות העבודה וההכנסה של כל אחד תלויה אך ורק בכמות העבודה שהוא רוצה להשקיע.

קרא עוד על ביהיפ