ביהיפ – מודלים לחיקוי

מאז שאנחנו תינוקות אנחנו מחפשים לעצמנו את האנשים לקחת מהם דוגמא. כמובן שבהתחלה באופן טבעי לחלוטין האנשים האלה יהיו ההורים שלנו או מי שמגדל אותנו. מה שהם עושים ואומרים הוא קדוש מבחינתנו ואנחנו משתדלים למלא אחרי ההוראות כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמה שהם יודעים ואומרים הוא הנכון ביותר והמטיב ביותר איתנו, זה נכון ברוב המקרים לפחות.

כשאנחנו מתבגרים ומפתחים אופי ואישיות משל עצמנו המודלים לחיקוי שאנחנו בוחרים לנו משתנים מחברים שמשפיעים עלינו לטובה או לרעה וההורים שעדיין נמצאים שם ומסבירים לנו איך אנחנו צריכים לחיות או מה הגישה שלנו לחיים צריכה להיות בכדי ש"נשאב" מהחיים את הטוב ביותר ונגיע הכי רחוק שאנחנו יכולים.

החברים שמשפיעים עלינו הופכים להיות חלק יותר ויותר חשוב במרוצת הזמן מכיוון שהבסיס המשפחתי נהיה יותר ויותר קשוח בעינינו וזה טבעי לחלוטין למרוד בו למרות שבסופו של דבר אנחנו מבינים שההורים שלנו כנראה יודעים הכי טוב ובטוח שיודעים יותר ממה שאנחנו מדמיינים.

במסגרת המרד הזה אנחנו מתחילים לפתח אופי משל עצמנו ולוקחים לעצמנו מודלים לחיקוי במסגרות שאנחנו נמשכים אליהן, כמו למשל ספורט או קולנוע, דמויות בדיוניות שונות וכדומה. אלו משפיעים עלינו בדרך כלל לטובה ויוצרים אלינו משהו לחקות אותו בדרך להגשמה עצמית שלנו במהלך החיים.

חלק מהמודלים האלה נשארים איתנו הרבה זמן וחלק עוזבים כשאנחנו מתבגרים יותר ומבינים שמה שרצינו פעם הוא לאו דווקא מה שאנחנו רוצים עכשיו.

בכל אופן, למודלים לחיקוי יש השפעה עצומה על הדרך שבה אנחנו רואים את העולם והרבה מהתובנות שקיבלנו במהלך הערצה שכזאת נשארות איתנו לנצח.

הדברים שאנחנו לומדים מאנשים אלה עוזרים לנו לחיות בחברה האנושית כשאנשים עצמאיים בעלי בחירה חופשית ובנוסף עוזרים לנו לקחת החלטות לגבי העתיד שלנו. לעיתים האופי שלנו או ההחלטות שאנחנו מגיעים אליהן בפני עצמנו הן ורק הן היחידות המבדילות אותנו מאנשים אחרים בדרך להצלחה, כלומר, הצלחה שלי בתחום מסוים לעולם לא תהיה זהה להצלחה של מישהו אחר באותו התחום מכיוון שאני מביא את הדברים שרק אני יודע אותם בדרך המיוחדת רק לי.

חשוב תמיד במהלך החיים לדעת מי הם המודלים לחיקוי שאנחנו בוחרים לעצמנו והאם ואיך הם מטיבים איתנו.

מן הסתם שכאלה שבטווח הארוך לא עוזרים לנו, אין שום סיבה שנשתמש בפילוסופיית החיים שלהם כדי להשליך אותה על שלנו, על יועצי המוטיבציה הגדולים בעולם תמיד אומרים שאת התשובות אתה תמצא אך ורק אצל עצמך ובסופו של דבר אני מאמין שכל אחד הופך להיות מודל החיקוי של עצמו עם שאריות מאנשים אחרים שהשאירו עליו רושם חזק מדי מכדי להיפטר ממנו.

כשאנחנו כבר בשלבים יותר מאוחרים בחיים, המודלים שאנחנו לוקחים לעצמנו הם אלה העוזרים לנו להחליט במה אנחנו רוצים לעסוק בחיים ובאיזה איכות חיים אנחנו רוצים לחיות. המודלים הללו מהווים אבן דרך חשובה מאוד בדרך שלנו למצוא את עצמנו בתוך כאוס החיים.

לא פעם שומעים מישהו מדבר או נואם והוא פשוט מסביר את הדברים בדרך שגורמת לך כצד המקשיב להגיע לתובנות שגורמות לתחושה של הארה. במיוחד בתחום העסקים והכסף, שני דברים קריטיים מן הסתם ליצירת איכות החיים האידיאלית מבחינת רובנו.

להגיע למצב בחיים שבו אתה עוסק במשהו שאתה אוהב ואתה עושה את זה בצורה עצמאית, כלומר אתה תלוי אך ורק בעצמך בכדי להגיע להצלחה זה  האידיאל מבחינת הרבה אנשים. וישנם אנשי עסקים המהווים מודל לחיקוי מוצלח מאוד להמון אנשים מסביב לעולם. בעולם השיווק הרשתי, כמו בחברת ביהיפ למשל, המאפשרת חופש תעסוקתי ותגמול יוצא מן הכלל על עבודה קשה, ישנם מודלים לחיקוי שעדיף להקשיב להם מאשר להקשיב לכל אחד אחר.

בחברת ביהיפ ישנה הזדמנות נדירה גם ללמוד רבות מאנשים בעלי המון שנות ניסיון בשיווק רשתי ומכירות, אנשים בעלי שם והצלחה עולמיים ביהיפ מאפשרת למידה אינסופית ופיתוח אישי.  קרא עוד על ביהיפ.

 

ביהיפ – עתיד מקומות העבודה

עתיד מקומות העבודה

החברה האנושית מתפתחת מיום ליום, משנה לשנה בכל התחומים האפשריים, מרפואה ועד מודלים כלכליים המשנים את הכללים הלא כתובים שבמסגרתם אנחנו חיים. לאחר ששינוי שכזה תופס מקום חזק בעולם, הוא הופך להיות חלק משגרה עד השינוי הבא. כל שינוי הוא טוב מכיוון שהוא נובע מצרכים ורצונות של האוכלוסיות השונות שלו הן נוגעות. הדוגמא הכי ברורה הינה שינויים וחידושים בתחום הרפואה, צרכים רפואיים הם ברורים מאליו, מחלות שונות מתפתחות וישנן עדיין כאלה שלהן אין תרופה והרפואה תמיד משתנה וההגרלים שלנו משתנים בהתאם ליכולות הרפואה באיזשהו מקום, כשמגלים שמשהו לא בריא, אנחנו כאוכלוסייה צורכים אותו פחות.

שינויים בתחומים אחרים יכולים להגיע בקצב איטי או מהיר ביחס ישיר לדרישה ולכמות הלחץ המופעל על הגורמים היכולים לגרום לשינוי הזה. דוגמא מצוינת לשינויים כאלה המתחילים לתפוס תאוצה הנם בדרך שבה אנחנו תופסים את מקום העבודה שלנו, הן ביחס שלנו כלפיי מקום העבודה וביחס של מקום העבודה כלפינו.

אם בעבר הדרך היחידה לעבוד הייתה להיות מקובע למסגרת שעות עבודה שבועיות וחודשיות וכל אחד היה חייב לעמוד במסגרת זאת על מנת לקבל את סכום הכסף שנקבע שייקבל בעבור השעות הללו.

לדרך זו יש כמה בעיות קיומיות:

 

  • כמות הכסף שהעובד מקבל בכלל לא תואמת את כמות השעות שהוא עובד. ישנם חודשים או ימים שבהם העובד לא מספק תוצאות באותו הקצב שהוא יספק בחודש או ביום אחר וזה פשוט נובע מהעובדה שאין מספיק משימות לעמוד בהם או שבמסגרת הלחוצה והעמוסה מדי של השעות, העובד השכיר מגיע למצב שהוא לא עומד בזה מבחינה נפשית, העייפות והתשישות הנפשית נגררת איתו מיום ליום והוא בוודאות פחות פרודקטיבי.
  • לדור החדש נמאס שקובעים מתי ואיך הוא צריך לעבוד, הרצון לקבל משימות ולהישפט כביכול בעייני מקום העבודה רק על פי הצלחה ועמידה במשימות האלה מבחינת דד ליין ואיכות העבודה.

 

העובדים בעולם החדש רוצים שישפטו אותם על פי מי שהם ואיך שהם עובדים, לא על פי כמות השעות שהם מספקים למקום העבודה. הדבר משתלם גם לעובד וגם למקום העבודה.

מצד אחד, העובד מקבל את החופש ליצור, לחשוב ולהגיע לפיתרון של בעיה או של פרוייקט בדרך שלו ובקצב שהוא מכתיב לעצמו. מצב שני, מקום העבודה מרוויח עובד שהוא הרבה יותר פרודקטיבי מעצם העובדה שמראים לו שסומכים עליו ועל הכישורים שלו.

עובד שמרגיש שהוא עושה את העבודה בקצב שקבע לעצמו במסגרת דד ליין מסוים, ומקבל באופן קבוע ביקורות בונות על הפרוייקט, הוא עובד יותר טוב גם לעצמו וגם לחברה.

המצב האידיאלי הוא עובד שנמצא בסביבה שהמעניקה לו את החופש לעבוד בקצב שלו במסגרת שבה הוא עצמאי והוא שותף בהכנסות עם האנשים האחרים הנמצאים סביבו במקום העבודה.

קבוצות עבודה הם דבר נדיר להיתקל בהם אבל הם למעשה קבוצות שבהן אנשים מאותו התחום עובדים במקביל אחד לשני, תומכים ועוזרים לעמוד ביעדים קטנים של כל אחד על מנת לתרום כזכיינים לחברה הגדולה שתחתיה הם רשומים.

דוגמא מצוינת לכך הנה חברת ביהיפ, שבה כל אחד הוא למעשה זכיין עצמאי של מוצרי החברה ולכולם אינטרסט זהה שהחברה תצליח מכיוון שכולם מפיקים מכך תועלת.  לחברה יש סט ערכים חזק מאוד שתומך בחופש ועצמאות במסגרת מסוימת לא מחייבת בכלל. בחברה ביהיפ כל אחד יכול לסדר לעצמו את שעות העבודה וההכנסה של כל אחד תלויה אך ורק בכמות העבודה שהוא רוצה להשקיע.

קרא עוד על ביהיפ

ביהיפ – טבעי או מלאכותי

טבעי או מלאכותי

חשוב שמה שאנחנו צורכים יהיה טבעי?

מה זה משנה אם המוצר מלא בכימיקלים תוצרת אדם או שהוא טבעי לחלוטין?

דברים שהאדם מייצר הם בלעלי השלכות כלכליות כלומר חוסר תשומת לב לפרטים מסוימים על מנת לחסוך בהוצאות כלכליות מסוימות הנו שיקול קריטי בייצור של תוסף תזונה או תרופה כלשהי.

לטבע לא  אכפת משום השלכות כלכליות , הוא פשוט מייצר דברים כי זה מה שצריך וחסק בכדי להשלים אבנים חסרות המערכת האקולוגית בה הוא קיים.

הפרסום שאנחנו כחברה אנושית עושים למוצרים מסוימים לעיתים מתגעגע, הוא לא שקרי, פשוט לא אומר את כל האמת. למשל משקאות אנרגיה וההשלכות שעלולות להיות משתייה מרובה שלהם, בגלל חומרים תוצרת האדם שנמצאים בפנים. חומרים אלה שרובה מופקים באופן מלאכותי נעשים בכדי להשיג מטרות מסוימות שאליהן מיועד המוצר ולא מצוין רוב הפעמים ההשלכות של התוספים שמוכנסים למוצרים הללו היכולים לפגוע בתפקוד תקין של גוף האדם.

ככל שהטכנולוגיה מתקדמת והאפשרויות הביו כימיות משתפרות, יותר קל לענות לדרישה הגוברת של הקהל לייצור מוצרי תזונה בריאים יותר וזולים יותר.

אין ספר שהעתיד שלנו מלא בתחליפים תוצרת האדם שלהם יכולות מופלאות בעזרתם למערכת הגיולוגית בגוף האדם, במיוחד עם עלייה במודעות לגבי צריכה של בשר ומוצרי חלב ושינוי סדר היום של אנשים רבים בעקבות הפסקת הצריכה של מוצרים אלו.

החברה האנושית פשוט דורשת את זה. אנחנו נחייה יותר שנים עם צריכה מופחתת של חומרים המזיקים לנו בדרגות שונות של צריכה.

כרגע מה שאנחנו יכולים לעשות זה לחשוף את עצמנו לכמה שפחות זיהומים ולכמה שפחות חומרים מלאכותיים שידוע שמזיקים לגוף שלנו ברמות מסוימות. חומרים טבעיים הם כאלה שלא התעסקו בהם והם המטיבים עם הגוף שלנו בצורה הטובה ביותר מעצם עובדה זו בלבד.

יש לשאוף לצרוך מוצרים שעליהם יש ביקורות טובות ולדעת באיזו כמות הכי כדאי לצרוך אותם בכדי לא לעשות נזק.

התערבות אנושית בחומרים טבעיים היא הכרחית להמשך הקיום שלנו, מכיוון שהטבע לא יכול לספק את כל הדרישות הקיימות בחברה האנושית במיוחד המהלך השנים כשמשתנות תפיסות לגבי סגנון חיים.

 

פעם לא היה אכפת לנו מה אנחנו צורכים ובאיזו כמות, היינו עושים זאת כמו שהאבות שלנו היו עושים ונראה שזה עבד. עם התקדמות הרפואה ופיתוחיים טכנולוגיים שונים אנחנו הרבה יותר מודעים להשלכות שיש לתזונה שלנו על הבריאות שלנו ואין היום אדם שלא יודע פחות או יותר מה טוב ומה לא טוב בשבילו. בלי קשר למה שהוא יודע ממחקרים ומהחברה, אנחנו מרגישים את זה בגוף שלנו וגם כן מבחינה נפשית, ככל שהחומר שאנחנו צורכים הוא יותר קרוב לטבע מבחינת חוסר התערבות האדם בו, אין ספק שאנחנו מרגישים יותר טוב במהלך ואחרי הצריכה שלו.

 

שימו לב מה אתם צורכים ומאיפה הוא מגיע, שימו לב לכמות שאתם צורכים מוצר מסוים אם קשה לכם להתנתק ממנו. התזונה שלכם היא אך ורק באחריותכם, העולם לא יגיע למצב שבו כל המוצרים הקיימים בשוק הם בריאים וטובים לנו באופן מוחלט. מוצרי חברת ביהיפ מלאים בויטמינים ומגיעים ישירות מהטבע, בראש רשימת הערכים של החברה עומדת המצוינות הדוחפת להוציא את המוצרים הטבעיים והטובים ביותר לשוק.

קרא עוד על ביהיפ

ביהיפ – חופש תעסוקתי ומוסר עבודה

מהרגע שאנחנו נולדים ועד שאנחנו מספיק גדולים כדי לדאוג לעצמנו, מכתיבים לנו איזשהי מסגרת שאנחנו צריכים לעמוד בה. בין אם זה שגרה מסוימת של אוכל ושינה כשאנחנו תינוקות, דבר שמסתדר לנו מאוד טוב עם הגיל מכיוון שאנחנו לא מסוגלים לעשות דבר בעצמנו, ועד שאנחנו מתחילים ללכת לגן ולבית ספר ובתקופה הזאת כבר עולות מחשבות של "לא בא לי" או "אין לי כוח ללכת היום לבית ספר" וכדומה. הרגשות הללו הולכים ומתחזקים המהלך השנים כשאנחנו הופכים להיות הסמכות הסופית בהחלטות הנוגעות בנו.
הסמכות הולכת ומתרחקת מההורים שלנו ואנחנו סופגים אותה וכל מה שהיא מביאה איתה, אחריות ודאגה כלפי עצמך.
ככל שהמסכות הולכת וגדלה בידינו, כך גם הרצון שלנו לשנות את השגרה ולהרגיש שאנחנו אלה המקבלים החלטות בנוגע לחיים שלנו. בשלבים יותר מוקדמים בחיים, כמו בבית ספר למשל, אין לנו הרבה ברירה מכיוון שאנחנו נמצאים במסגרת שהיא חובה וקשה לנו להתנתק ממנה, ועדיף גם שלא. אז אנחנו משתמשים בבחירות החופשיות שלנו כדי לבחור מה ללמוד בתיכון או בחטיבת ביניים ומסתפקים בזה.
ככל שאנחנו מתבגרים ונכנסים לעולם העבודה יותר ויותר עמוק, הבחירות שלנו נעשות יותר גורליות כביכול ואנחנו מתקשים להגיע למצב שאנחנו מרוצים רוב הזמן ממה שאנחנו עושים.
אין ספק שרוב האנשים שנהנים מהעבודה שלהם, גם הם לא נהנים ממנה מאה אחוז מהזמן. אבל זה כבר סיפור אחר.
אני רוצה להתייחס לאלה שבכלל לא מרגישים שיש להם דרגות חופש, אלה שחיים בסבל מתלוש לתלוש בתקווה להגיע כמה שיותר מהר לגיל פרישה כדי שיוכלו לנסות לנוח סוף סוף ולהנות מהחיים.
על מנת להתנתק מהשגרה המעצבנת הזאת שנכפית על רובנו בגלל הצורך בהכנסה קבועה ופחד מלקיחת סיכונים בחיים יש למצוא קודם כל את עצמנו מבלי לשים יותר מדי לב למה שקורה סביבנו.
החופש המיוחל הוא לא לשבת רגל על רגל עם מיליונים בבנק ולהיות רגוע, החופש הוא לעבוד במקום שמאפשר לך להגשים את עצמך, שמגרה לך את השכל ושאתה מוצא אתגר כל יום מחדש בעבודה וגם צולח את האתגרים האלה. החופש הוא או במסגרת עבודה כשכיר או במסגרת שאתה בנית כעצמאי ועלייך כל האחריות להנות ממה שאתה עושה.
להלן שלושה דברים שיש לשים לב אליהם בכדי למצוא את החופש הזה:

  1. מי אני – קודם כל חשוב לשאול את עצמנו מי אנחנו, מה אנחנו אוהבים לעשות והאם אנחנו נמצאים במקום שטוב לנו מבחינה תעסוקתית. אם אנחנו לא יודעים לענות מי אנחנו, הדבר הכי חשוב לעשות הוא לחפש. לשאול את עצמנו מה בא לנו לעשות, מבלי לחשוב על כסף או תעסוקה, פשוט להבין מה אנחנו אוהבים. במה היינו רוצים להתעסק, שוב, לא כעבודה, אלא כתחביב. לפעמים מקורות תעסוקה מגיעים ממקומות לא צפויים בכלל.
    2. מה אני צריך לעשות – אחרי שניסינו והצלחנו להבין מי אנחנו, כלומר, מה אנחנו אוהבים לעשות, יש להבין איך עושים את התרגום לעולם האמיתי. למשל, אם תשוקה בוערת בנו לצייר, שאותה גילינו והבנו בשלב הראשון, בשלב השני אנחנו ניגש להבין מה רציונלי להבין בעולם האמיתי מבחינת ציור ואומנות שיכול להוות מקור הכנסה אמיתי. אי אפשר מבחינה הגיונית להתפרנס מציור, לפחות בהתחלה לא. אבל כן אפשר ללכת ללמוד גרפיקה, או להציע שירותים כמאייר ובכך גם לייצר הכנסה כלשהי וגם לצמוח ולהשתפר בתחום שבחרנו.
    אם הדבר שבחרתם בשלב הראשון הוא קשה ליישום, תשאלו ותתייעצו עם האנשים הקרובים אליכם, איזה רעיונות יש להם לאיך לעשות את הקישור בין מה שאתם אוהבים לבין העולם האמיתי. כלומר, איך להכניס כסף ממה שבחרתם?
    3. איך להגיע לשם – אחרי שהבנו מה אנחנו אוהבים לעשות והבנו איזה הקשר עושים לעולם האמיתי.
    אנחנו צריכים להבין איך ליישם את זה בפועל. למזלנו העולם האינטרנטי מלא היום בקבוצות אינסוף שכל מטרתן הוא לדחוף ולעודד יזמות ועיסוקים בעולם חופשי יותר, עולם שבו כל אחד עושה מה שהוא אוהב ואיך שהוא בוחר לעשות את זה.
    אני ממליץ לגשת לקבוצות כאלה, להגיד מה אתם מחפשים לעשות ולבקש עצות לאיך לגשת לזה. כל תחום עומד בפני עצמו והגישה לכל תחום היא אחרת, לכן עדיף אולי להתמקד בחיפוש של עזרה בתחום הספציפי אותו בחרתם.

לסיכום – הכוח לשנות ולגרום לזה שתעסקו במשהו שאתם אוהבים הוא אך ורק בידיכם.
החופש שם אבל הדרך אליו יכולה להיות ארוכה ומתסכלת. גשו למצוא את מה שאתם אוהבים ועשו מה שצריך בשביל ליישם את זה בעולם האמיתי.
גם אם לא מצאתם את העיסוק המושלם בשבילכם, בחברות מסוימות ובסביבות עבודה מסוימות עדיין ניתן למצוא דרגות מסוימות של חופש תעסוקתי וכלכלי אם משקיעים מספיק מאמץ, בעולם העסקים העצמאיים לכל אחד ניתנת האפשרות ליצור לעצמו את לוח הזמנים המתאים לו ולעסוק במקביל במה שהוא אוהב אם זה לא כבר נעשה תוך כדי ניהול העסק.
חברות שיווק רשתי למשל, כמו ביהיפ, מדורגות גבוה מאוד מבחינת החופש שיש לך כזכיין של החברה. עוד על ניצול הזדמנויות בעולם העסקי בכתבה הבאה.

 

ביהיפ – איך להנהיג צוות

3 טיפים לניהול צוות יעיל יותר

רובנו בעולם של היום שואפים בשלב מסוים לנהל צוות, להיות אחראים על כמה אנשים ולהוביל אותם להישגים תחת הנהגתנו.

ניהול צוות, קטן כגדול, הוא לא דבר של מה בכך. אין זה אומר להגיע כל בוקר לצוות שלך, להגיד לו מה לעשות ולצפות שהדברים פשוט יקרו כמו שדמיינת על מנת להטיב עם העסק שלך או עם הפרויקט שהצוות עוסק בו במסגרת עבודה משותפת.

הצוות יכול להיות מגוון מאוד מבחינת החומר האנושי הקיים בו, הרצונות והיכולות של כל אחד משתנים ולכן לכל אחד צריך להיות יחס שונה ולמנהל הצוות צריכה להיות ההבנה איך לגשת לכל אחד ומה יניע אותו הכי טוב לפעולות פרודקטיביות כמה שיותר.

עבודה כמנהל או אחראי על צוות היא לא פשוטה בכלל, להלן שלושה דברים שעל כל מנהל לעשות כדי להביא את הצוות שלו לשלב הבא:

  1. אכפתיות – הצוות כאמור, מורכב מאנשים ולא מרובוטים, חייהם חשובים יותר בעיניי רובם מהעבודה עצמה, לכן עלייך כמנהל לקחת בחשבון שכל אספקט שלא קשור בעבודה עלול ויכול להשפיע את הפרודקטיביות של העובדים. קשיים כלכליים, בזוגיות , במשפחה כולם יכולים לערער כל אחד ולהשפיע על המחשבה, על היצירתיות ועל ההספק. לכן עלייך, כמנהל, לדעת לשים את העבודה ואת הדרישות בצד ולפנות לעובדים גם בפן האישי. לעשות כמיטב יכולתך לייעץ להם או אפילו רק להראות להם שאכפת לך בתור מנהל מה קורה איתם בחייהם הפרטיים. אכפתיות שכזו מעלה את הרצון של כל אחד לבוא לעבודה כי יש תחושה משפחתית במקום העבודה. הרגשה שרק מעלה את הרצון לעשות כמה שיותר טוב למען הפרויקט.
  2. שפה חיובית – בכל תחום בחיים אנחנו נתקלים בבעיות באופן קבוע. כאלו המשפיעות עלינו יותר, וכאלו המשפיעות פחות. בעיות עולות באופן יותר סדרתי כשמנהלים פרויקט ולא מועד סיום ומטרות קטנות בדרך לסיומו. בזמן עליית בעיות יש לשמור תמיד על שפה חיובית, למשל: כשעולה בעיה מסוימת, לא להגדיר אותה כבעיה, אלא כאתגר שכן אתגר צולחים ובעיות פותרים. בנוסף להשתדל לא להשתמש במילה לא, "לא אפשרי" , "לא יכול" או "לא עכשיו"

מבחינה פסיכולוגית שימוש בביטויים שליליים מעורר תחושות כישלון קטנות, העלולות להפריע לפרודקטיביות בעבודה.

  1. מעורבות – בין אם יש לכם ניסיון רב שנים בניהול צוות או שרק התחלתם, המעורבות שלכם חשובה מאוד בכל שלב ושלב בתהליך. להיות חלק מכל יעד בצוותים קטנים היא קריטית לביטחון של העובדים.

צוות העובדים, מוכשר ככל שיהיה, חייב שיהיה לו מישהו לשאול אותו שאלות ולפנות אליו במקרי הצורך. חשוב להראות נוכחות כמנהל ולהיות מעורב במה שקורה תוך כדי מתן פידבק חיובי או שלילי לעובדים.

 

ניהול צוות נכון משלב בתוכו מגוון רחב של כישורים בין אישיים וטכניים. יכול להיות שאתה מנהל עם המון ידע טכני אבל חסר לך קצת ביכולת להבין את הצוות ברמה האישית. מצד שני יכול להיות שהכישורים הבין אישיים שלך מצוינים אבל מבחינה טכנית דרוש שיפור.

המנהל המושלם בעיניי הוא כזה שיודע ממש לעומק את הפן הטכני של הנושא שעליו עובד הצוות, הכוונה היא לאיך לעשות ומה לעשות כשעולות בעיות, ובנוסף המנהל המושלם הוא כזה שבאמת מקשיב לי כעובד כשהוא שואל אותי "מה נשמע".

צוות צריך להיות מנוהל בדיוק כמו שמצוין למעלה, מקום שבו ניהול נכון ועמידה בערכים בא לידי ביטוי הינה חברת השיווק הרשתי ביהיפ, המוכרת מוצרים מעולם הבריאות והאנשים אצלה נמצאים בראש הרשימה.

קרא עוד על ביהיפ.

 

ביהיפ – כמה שיותר שאלות

תשאל כמה שיותר שאלות.

העולם העסקי והדיגיטלי הוא אכזרי מאוד לעיתים, הדברים הטובים שהוא מעניק הם גם אלה שמקשים מעט על ההצלחה בו. הוא נגיש לכולם, כל אחד יכול לשווק את עצמו כשווה בין מתחריו הקיימים או העתידים לבוא, אדרבא, העולם העסקי דיגיטלי נותן ללקוח אינסוף אפשרויות לבחור מהן מה שהוא את התחרות לקשה מאוד וכל אחד צריך להדגיש את מה שמיוחד בו בדרך הכי טובה שאפשר.

רשות (באנגלית: networking) זו הדרך מספר אחת של אנשים למציאת עבודה הנכונה להם או להתקדם בחיים, כלכלית ועסקית. במפגשים, כנסים או אירועים קיימת הזדמנות יוצאת דופן להציג את עצמך אחד על אחד עם אנשים שיכולים לעזור לך לקדם את הקריירה שלך או שאתה יכול לעזור להם לקדם אג'נדות שלהם.

ישנם שני דברים שחשוב מאוד לעשות במפגשים האלה:

 

  • לתת לצד השני לדבר יותר ממך, אין טעם לשלוט בשיחה. צריך לדעת איך לסקרן מספיק את האדם שאתה מדבר איתו וגם לתת לו להתבטא בחופשיות מבלי לקטוע אותו. לתת לו הרגשה של התעניינות אמיתית תמיד עוזר כשמנסים להתחבב על מישהו ולהוביל לשיתוף פעולה עסקי.

אחת הדרכים לעשות את זה היא לשאול הרבה שאלות, דרך זו יעילה במיוחד אם האדם שאיתו אתה מנסה לדבר הוא לא אחד שאוהב לדבר הרבה.

אם הציגו אותך לבן אדם, כדאי לשאול על הקשר ביניהם, דרך מצוינת לפצוח בשיחה ומשם ללכת למחוזות עסקיים ופרקטיים יותר משיחת חולין. דרך נוספת היא לשאול שאלות על מטרת הביקור שלהם באותו המפגש ומה הם מחפשים להשיג ממנו, זו יופי של דרך להבין אם יכול שיתוף פעולה ביניכם ואיך אפשר להוציא אותו לפועל.

  • לדעת איך להניע לפעולה, אם במהלך השיחה או לפניה, עלייך להבין מה הפעולות המדויקות שאתה רוצה שיקרו על מנת להגשים עוד יעדים בתכנית העסקית שלך. במהלך השיחה להבין האם הגעת לרמת קרבה מספקת בשביל לבקש מהאדם עזרה בהבנה של למי צריך לפנות הלאה, לא משנה אם הוא יכול לעזור לקידום האינטרסים שלך, תמיד טוב למצוא כמה שיותר אנשים לשיתוף פעולה ואז לבחור את המתאימים ביותר. אפשר לשאול שאלה כמו " האם יש מישהו שאתה מכיר שיכול להתאים לשיתוף פעולה איתי? אם כן, תוכל להציג אותי בפניו?. זו שאלה מצוינת לשאול כי היא מובילה בשיחה הבאה מיד לעניינים מכיוון שההיכרות נוצרת ומיד יש ניצוץ ראשוני לשיתוף פעולה עסקי.

 

לסיכום

אחת הדרכים הכי יעילות לקדם את העסק שלך ואת עצמך היא דרך רשות. וברשות אין לחמוק משיחה עם אנשים והנעה לפעולה משותפת או אחרת. נכון שלא לכולם זה בא בקלות אבל יש דברים שאפשר לדעת כדי לפחות להתחיל לצבור ביטחון בשיחות הללו וללמוד לאט לאט איך לפנות ומה לעשות. דברים לזכור:

להימנע מלשאול שאלות שהתשובה עליהן יכולה להיות כן או לא, השיחה צריכה להישאר חיה כדי לא להגיע לרגעים מביכים העלולים לקטוע את השיחה בינך לבין מישהו שממנו אתה מנסה להוציא כמה מידע כדי להבין איך אפשר לקיים פה שיתוף פעולה.

בשלב מאוחר יותר בשיחה עלייך להבין בדיוק איך להניע את האנשים שאתה מדבר איתם לפעולה מסוימת.

האם הם כאלה שיאהבו פתיחות וישירות ואז פשוט תבקש מהם לעשות משהו?

או שאולי הם עדינים יותר וצריך לבקש בצורה שהיא סמויה יותר?

בחברת השיווק הרשתי ביהיפ, עובדים מאוד קשה כדי להיות בשיפור עסקי ואישי מתמיד, ופיתוח הכישורים הנ"ל זה חלק מהשגרה, במסגרת הרצאות, כנסים וקבוצות עבודה כל חבר יכול לשפר את יכולתיו גם מבחינה אישית וגם מבחינת עסקית. קרא עוד על ביהיפ.

 

 

 

 

 

 

דרך חדשה בביהיפ

 כולנו בשלב מסוים בחיים מרגישים תקועים, כאילו אין לנו לאן להתקדם יותר או לפחות אנחנו לא יודעים איך להתקדם. אולי יש לנו דברים מסוימים שאנחנו רוצים להגשים או לעשות אבל אנחנו לא בטוחים איך לגשת אליהם בכלל ומאשימים את העייפות מהשגרה בכך שאנחנו לא פונים להתעסק בדברים הללו.

ההבנה של  מה אנחנו רוצים להגשים בחיים, בזוגיות , בעבודה, מבחינה כלכלית וכדומה, היא חשובה מאוד ולא פשוטה בכלל. לעיתים קשה יותר מלהגשים את החלום בפועל או להבין איך לגשת להגשמה של מטרות מסוימות.

בנוסף, קשה מאוד להבין מה אנחנו רוצים לעשות כשרעשים משגרת העבודה מפריעים לנו, במיוחד אם אנחנו יודעים שהעבודה שאנחנו נמצאים בה כרגע היא אך ורק אמצעי לסגור את החודש והיא לא מספקת אותנו בפן הנפשי והרוחני כמו שרצינו שיקרה כשהיינו צעירים. " אני אעבוד בעבודה שתעשה אותי מאושר", כן , ממש.

זה כמעט ולא קורה והרבה אנשים מתפשרים על מקום עבודה ומפסיקים לרדוף אחרי משהו אחר מאשר השגרה שנוחה להם כל כך. חוסר ההבנה של ההבדל העומד בין השגרה הנוחה שיש עכשיו ובין ההגשמה העצמית המגיעה כשמצליחים להגיע ליעדים מסוימים, למעשה מביא למצב שבו המון אנשים עוסקים בדברים שהם לא אמורים לעסוק בהם מבחינה אישית, מבחינת הנפש של הפרט.

 

בלתי נתפס בעיניי, שאנשים מעבירים את רוב שעות היום שלהם במקום עבודה שלא נותן להם אפילו לא תחושה קטנה של סיפוק, תמיד אפשר להשתדרג ולמצוא משהו, תמיד אפשר לחקור ולבדוק מה רוצים לעשות בחיים אם לא יודעים כבר בשלב מוקדם יותר, תמיד אפשר להתשחרר ולצאת מהמירוץ הזה שבו עובדים רק כדי לחזור לעובד ביום למחרת. כל כך הרבה אנשים פשוט מבוזבזים במקום שהם לא צריכים להיות והם שם רק מכורח הנסיבות או מחשש לצאת למסע חיפוש עצמי, כל זאת כאמור מסתדר מצוין עם קלישאות כמו "החיים הם מתנה" ו- "חיים רק פעם אחת" , שתיהן נכונות ועם שתיהן אני מסכים במאה אחוז.

 

אין ספק שאם היו אומרים למישהו שהוא מת מחר, הוא היה חי את היום בצורה שהוא לא חי אף פעם, איך שהוא באמת. ואם היו נותנים קצת יותר זמן, בטוח שהיה זונח כל דבר הכי קטן שלא עושה לו טוב ופונה אך ורק להגשמה העצמית שלו.

 

הגשמה עצמית יכולה להיות בצורה כלכלית, רוחנית, זוגית, הורית.. זה לא משנה, כל אחד ומה שעושה לו טוב.

 

צריך למצוא את המקום שבו נוח לנו להיות ולעבוד בזמן שאנחנו רודפים ומחפשים איך להגשים את עצמנו בנושא שבחרנו, מקומות טובים לעשות את זה הם כאלה המאפשרים עבודה עצמאית, כסף תמורת יכולת ולא תמורת זמן, מקום שבו הפרט יכול לבחור איך ומתי הוא עובד והוא נשפט או בעיניו בלבד או על השגת מטרות ולא על הזמן שהוא עובד.

גם ככה עם כל הסחות הדעת הקיימות היום בעולם, הרבה אנשים בעבודות מבלים את זמנם בעבודה, לא בתכלס עבודה, חשוב לדעת לשפוט לפי תוצאות ולא לפי כמה זמן לקח לעשות את זה.

 

הזמן שלנו לא שווה כסף, הזמן שלנו הוא החיים שלנו וכדי מאוד שנעשה מה שצריך בכדי להשתחרר ממחשבות מקובעות על עבודה והכנסה ונמצא לעצמנו את המקום שבו אנחנו יכולים גם לפרוח מבחינה כלכלית וגם להשאיר לנו פתח ואפשרות לעסוק בדברים שאנחנו אוהבים ולהגשים את עצמנו,

מקום מעולה שכזה הוא ביהיפ, חברת השיווק הרשתי המאפשרת הצטרפות כזכיין פרטי במכירת המוצרים שלה מעולם הבריאות, ביהיפ נותנת את האפשרות לכל אחד להיות בתוך מסגרת אבל למעשה להיות עצמאי, דרך מושלמת למצוא את עצמך, בנוסף ישנה המון תמיכה מחברי הצוות בדרך להצלחה שלך מבחינה אישית וכלכלית.

ביהיפ מאפשרת לכל אחד לפרוח בגלל מי שהוא, בזכות אוסף התכונות השייכות רק לו, האפשרויות ליצירת קשרים עסקיים במסגרת ביהיפ הן עצומות דרך כנסים ואירועים שמארגנת החברה.

 

קרא עוד על ביהיפ.

ביהיפ ופיתוח אישי

הדרך הנכונה לפיתוח אישי יעיל

מאז שאנחנו קטנים אנחנו מוצאים את הדרכים היעילות ביותר בשבילנו להתפתח וללמוד מטעויות.

בהתחלה זה בדברים קטנים מאוד כמו להיזהר ממשהו שהוא חם ולא להכאיב לעצמנו יותר מדי, אנחנו לומדים להיזהר מדברים מסוימים ומפתחים לעצמנו מידות על סמך ניסיון והסבר שאנחנו מקבלים מאנשים שאנחנו מעריכים ויודעים שצריך להקשיב להם כי כנראה שהם יודעים יותר טוב מאיתנו.

במהלך הזמן הנושאים שאנחנו מקבלים החלטות לגביהם הופכים ונהיים כבדים יותר כביכול ולעיתים נדמה שחיינו תלויים בהם, בין אם זה בעבודה או בזוגיות. מכל אלה אנחנו לומדים לטובה ולרעה ומתקדמים הלאה.

ללא ספק יש איזשהו מסלול שבו אנחנו צועדים באופן טבעי בדרך לפיתוח אישי והגעה למצב שבו האופי והאישיות שלנו הינו משהו שאנחנו שלמים איתו במאה אחוז ומוכנים לצאת לכבוש את העולם.

גם אם לא הגענו לשלמות הזאת אנחנו עדיין מלאים בשאיפות ורצונות להיות אנשים טובים יותר ממה שהיינו אתמול ולמצוא הנאה גדולה יותר בחיים בדרך לפיתוח העצמי הזה.

ישנם כל מיני דברים שאפשר לעשות בכדי להאיץ את תהליך הפיתוח העצמי הזה ולא לתת לחיים פשוט ללמד אותנו לקחים, אחד הדברים הכי חשובים וקשים שצריך לעשות זה להבין מי אנחנו  באמת ומה הקשיים שלנו בחיים במסגרות החברתיות והתעסוקתיות השונות, לדעת לקחת את הקשיים האלה ולהתמודד איתם, פנים אל פנים.

התהליך הזה מרגיש לעיתים ארוך מדי ומייגע, אבל התוצאות שלו תמיד משתלמות, שכן אנחנו צומחים ממנו ויוצאים אנשים הרבה יותר יעילים וממוקדים ממה שהיינו לפניו.

בתהליך ישנו שלב שבו אנחנו עומדים פנים אל פנים עם בעיה שלעיתים נראית בלתי פתירה ובמקום להתעלם או להזניח אותה, אנחנו נכנסים איתה ראש בראש ומוצאים בכוח את הדרך לנצח אותה, את הדרך ללמוד ממנה מאה אחוז ממה שאפשר ולהשליך את זה בכדי שנתמודד עם דברים דומים בצורה יעילה יותר בעתיד.

תהליך הלמידה הזה הוא חשוב מאוד וצריך לדעת איך לעשות אותו, ההתמדה בתהליך הלמידה וההקשבה העצמית הינה קריטית לעתיד ורוד יותר. קשה עכשיו ויהיה קל יותר אחר כך.

 

יש תמיד לכוון למצוא את עצמנו במסגרות שבהן אנחנו מקבלים את ההכוונה הנכונה והטובה ביותר בכדי להפיק כמה שיותר מתהליך הלמידה המוזכר למעלה. בשלב הבוגר יותר בחיים כשאנחנו מתמודדים עם אתגרים המגיעים מכל הכיוונים, חשוב שנמצא את המקומות שבהם אנחנו מרגישים הכי יציבים ונתמכים שיש.

במסגרת העבודה למשל חשוב שיהיה לנו בסיס תמיכה יציב ויעיל, אנשים שידעו להבין מי אנחנו ולאן אנחנו רוצים להתקדם הן בפן התעסוקתי והן בפן הרגשי – אישי.

מקום המהווה דוגמא טובה לכך הוא ביהיפ, שבו בסיס התמיכה של העובדים סביבך הוא קריטי ליצירת מקום עבודה יעיל ונוח והתמיכה הזו היא אחד מהערכים העליונים בחברה.

קרא עוד על  התפתחות אישית בביהיפ.

ביהיפ ומודלים לחיקוי

מאז שאנחנו תינוקות אנחנו מחפשים לעצמנו את האנשים לקחת מהם דוגמא. כמובן שבהתחלה באופן טבעי לחלוטין האנשים האלה יהיו ההורים שלנו או מי שמגדל אותנו. מה שהם עושים ואומרים הוא קדוש מבחינתנו ואנחנו משתדלים למלא אחרי ההוראות כי אנחנו יוצאים מנקודת הנחה שמה שהם יודעים ואומרים הוא הנכון ביותר והמטיב ביותר איתנו, זה נכון ברוב המקרים לפחות.

כשאנחנו מתבגרים ומפתחים אופי ואישיות משל עצמנו המודלים לחיקוי שאנחנו בוחרים לנו משתנים מחברים שמשפיעים עלינו לטובה או לרעה וההורים שעדיין נמצאים שם ומסבירים לנו איך אנחנו צריכים לחיות או מה הגישה שלנו לחיים צריכה להיות בכדי ש"נשאב" מהחיים את הטוב ביותר ונגיע הכי רחוק שאנחנו יכולים.

החברים שמשפיעים עלינו הופכים להיות חלק יותר ויותר חשוב במרוצת הזמן מכיוון שהבסיס המשפחתי נהיה יותר ויותר קשוח בעינינו וזה טבעי לחלוטין למרוד בו למרות שבסופו של דבר אנחנו מבינים שההורים שלנו כנראה יודעים הכי טוב ובטוח שיודעים יותר ממה שאנחנו מדמיינים.

במסגרת המרד הזה אנחנו מתחילים לפתח אופי משל עצמנו ולוקחים לעצמנו מודלים לחיקוי במסגרות שאנחנו נמשכים אליהן, כמו למשל ספורט או קולנוע, דמויות בדיוניות שונות וכדומה. אלו משפיעים עלינו בדרך כלל לטובה ויוצרים אלינו משהו לחקות אותו בדרך להגשמה עצמית שלנו במהלך החיים.

חלק מהמודלים האלה נשארים איתנו הרבה זמן וחלק עוזבים כשאנחנו מתבגרים יותר ומבינים שמה שרצינו פעם הוא לאו דווקא מה שאנחנו רוצים עכשיו.

בכל אופן, למודלים לחיקוי יש השפעה עצומה על הדרך שבה אנחנו רואים את העולם והרבה מהתובנות שקיבלנו במהלך הערצה שכזאת נשארות איתנו לנצח.

הדברים שאנחנו לומדים מאנשים אלה עוזרים לנו לחיות בחברה האנושית כשאנשים עצמאיים בעלי בחירה חופשית ובנוסף עוזרים לנו לקחת החלטות לגבי העתיד שלנו. לעיתים האופי שלנו או ההחלטות שאנחנו מגיעים אליהן בפני עצמנו הן ורק הן היחידות המבדילות אותנו מאנשים אחרים בדרך להצלחה, כלומר, הצלחה שלי בתחום מסוים לעולם לא תהיה זהה להצלחה של מישהו אחר באותו התחום מכיוון שאני מביא את הדברים שרק אני יודע אותם בדרך המיוחדת רק לי.

חשוב תמיד במהלך החיים לדעת מי הם המודלים לחיקוי שאנחנו בוחרים לעצמנו והאם ואיך הם מטיבים איתנו.

מן הסתם שכאלה שבטווח הארוך לא עוזרים לנו, אין שום סיבה שנשתמש בפילוסופיית החיים שלהם כדי להשליך אותה על שלנו, על יועצי המוטיבציה הגדולים בעולם תמיד אומרים שאת התשובות אתה תמצא אך ורק אצל עצמך ובסופו של דבר אני מאמין שכל אחד הופך להיות מודל החיקוי של עצמו עם שאריות מאנשים אחרים שהשאירו עליו רושם חזק מדי מכדי להיפטר ממנו.

כשאנחנו כבר בשלבים יותר מאוחרים בחיים, המודלים שאנחנו לוקחים לעצמנו הם אלה העוזרים לנו להחליט במה אנחנו רוצים לעסוק בחיים ובאיזה איכות חיים אנחנו רוצים לחיות. המודלים הללו מהווים אבן דרך חשובה מאוד בדרך שלנו למצוא את עצמנו בתוך כאוס החיים.

לא פעם שומעים מישהו מדבר או נואם והוא פשוט מסביר את הדברים בדרך שגורמת לך כצד המקשיב להגיע לתובנות שגורמות לתחושה של הארה. במיוחד בתחום העסקים והכסף, שני דברים קריטיים מן הסתם ליצירת איכות החיים האידיאלית מבחינת רובנו.

להגיע למצב בחיים שבו אתה עוסק במשהו שאתה אוהב ואתה עושה את זה בצורה עצמאית, כלומר אתה תלוי אך ורק בעצמך בכדי להגיע להצלחה זה  האידיאל מבחינת הרבה אנשים. וישנם אנשי עסקים המהווים מודל לחיקוי מוצלח מאוד להמון אנשים מסביב לעולם. בעולם השיווק הרשתי, כמו בחברת ביהיפ למשל, המאפשרת חופש תעסוקתי ותגמול יוצא מן הכלל על עבודה קשה, ישנם מודלים לחיקוי שעדיף להקשיב להם מאשר להקשיב לכל אחד אחר.

בחברת ביהיפ ישנה הזדמנות נדירה גם ללמוד רבות מאנשים בעלי המון שנות ניסיון בשיווק רשתי ומכירות, אנשים בעלי שם והצלחה עולמיים ביהיפ מאפשרת למידה אינסופית ופיתוח אישי.  קרא עוד על ביהיפ

 

ביהיפ – 5 סיבות להתחיל ללמוד מטעויות

האם תהית אי פעם מדוע אנשים מצליחים ביותר מדברים על ההישגים שלהם ונמנעים מלדבר על ניסיונות כושלים שלהם? זה די הגיוני בגלל שכולנו שואפים להשיג יותר ואוהבים להתרברב על ההצלחה שלנו.

עם זאת, אין זה אומר שאנחנו לא נעשה טעויות בדרך או שאנשים מצליחים עשו הכל נכון מההתחלה. לאמיתו של דבר, רוב האנשים המצליחים שמים דגש על למידה מטעויות.

כל ניסיון לא מוצלח יכול לעזור לך להשיג ניסיון מוצלח. טעויות יכולות להיות בעלות ערך רב יותר מאשר הישגים.

כדי לעזור לך להבין את הרעיון טוב יותר, הנה כמה מן הסיבות העיקריות מדוע טעויות הן בעלות ערך:

ניסיון

האם אתה זוכר את התקל הרע הראשון עם המעסיק שלך?האם אתה זוכר את הציון הרע הראשון שקיבלת בבחינה? או כשמורה תפס אותך מעתיק?

אלה דברים לא נעימים במיוחד אבל הדבר החשוב בהם הוא שאם נשים אליהם מספיק לב הם יכולים לעזור לנו לצבור ניסיון ולדעת איך להתנהג בצורה טובה יותר בעתיד.

חשיבה אחרת

טעיות הן חשובות מאוד מכיוון שהן עוזרות לנו לבנות חשיבה יותר טובה בעתיד. אנחנו למדים מטעויות באופן מודע ולא מודע ביחד. מה שמוביל למצב שיש דברים שאנחנו יודעים שאנחנו חושבים ויש דברים שנרשמים אצלנו במוח ואנחנו אפילו לא יודע ובלי הטעות שקרתה, הם לא היו שם בכלל.

בונה אופי

לא פשוט להיכשל, בכלל. אבל אחד היתרונות הכי טובים של כישלון ועשיית טעויות זה העובדה שהדבר בונה לנו את האופי ומחשל אותנו לעמוד בפני אתגרים ולעשות אותם על הצד הטוב ביותר מבלי לחשוש להיכשל ולטעות.

קשה לעבוד בצורה טובה ויעילה כשהפחד מכישלון מהדהד לך בראש.

מעודדת שיפור

אם הגענו למצב שאנחנו עושים הרבה טעויות אפשר בהחלט להסתכל על הדברים בצורה אופטימית ולומר שזה רק נותן לנו הזדמנויות לשפר, במיוחד אם מדובר במשהו שאנחנו מרגישים שאנחנו חייבים להגשים ולסיים, אנחנו דוחפים את עצמנו תמיד להשתפר ולהגיע למצב שאין שום טעויות בפרויקט שלנו.

מגלה חולשות

האם אתם מהאנשים האלה שלא נוגעים בדברים שהם לא טובים בהם וניגשים לעשות רק את הדברים שהם טובים בהם? אם יש לכם אנשים אחרים להפיל עליהם את המשימות שאתם לא אוהבים, אז נגיד שזה בסדר. אבל בעיקרון זה משהו ממש לא טוב לעשות וצריך לדעת להתמודד עם זה.

דחיינות היא אחת הטעויות הנפוצות ביותר שאנשים עושים. אנחנו ממשיכים לדחות את החולשות שלנו ולהתמקד בדברים שמגיעים אלינו בקלות.

תסתכל על זה ככה:

רק כמה אנשים עושים את זה נכון בפעם הראשונה. רובנו במאבק עם מקבל את זה נכון במהלך הניסיון הראשון. אנחנו צריכים להתאמן, להיכשל ולקום שוב. אם אתה רוצה להצליח, אתה צריך להתחיל ללמוד מהטעויות שלך.

כל הדברים האלה ועוד נוספים נמצאים באג'נדה היומית של חברת השיווק הרשתי, ביהיפ, במסגרת הרצאות, קבוצות עבודה וכנסים החברה מעבירה לזכיינים העצמאיים שלה כלים וידע המאפשרים להם להתפתח מבחינה אישית ועסקית.

קרא עוד על ביהיפ